נבחרות השביעיות, גברים ונשים, בסוף השבוע הבא בזאגרב לסיבוב הראשון בטורניר הדרג השני של רוגבי-אירופה. תפסנו את קפטן השביעיות לגברים, גל אבירם, בין שירות מילואים אינסופי לייצוג המדינה, לעשר שאלות על הנבחרת
(רונן דורפן)
דבר קצת על זאק (המאמן הפיג׳יאני זאק לאבהלאבה)
פיג'יאני קלאסי. מבסוט מהחיים, מוקיר תודה לאל, רגוע, לא מרים את הקול אף פעם, וצוחק משטויות של החבר'ה. ניכר שהקבוצה חשובה לו, גם אם הוא רק קיבל את המפתחות לפני כמה שבועות בודדים. אצל פיג'יאנים לרוגבי יש מקום גדול בלב.
אחרי שעברתם כמה מאמנים דרום אפריקנים – מאמן פיג׳אני זה יותר רגוע?
אפשר להגיד יותר רגוע.. בטוח יותר מסגנון הדרום אפריקאי שהוא מאוד אינטנסיבי. זאק הביא אלינו את הסגנון משחק של פיג'י, שלדעתו מתאים לנו מאוד. יותר משוחרר, יותר כיף, יותר צבעוני. מצד שני, זה סגנון שדורש יותר סקילז וכושר מטורף. שינוי מאתגר מאוד. אבל החבר'ה כאן פתוחים לזה.
נותן לכם את המשקה הפיג׳יאני הזה (קאווה)?
לא שותים לפני הטורניר. אחרי הטורניר, אם הצלחנו להתמודד עם הצ'ה צ'ה הגאורגית, כל השאר זה יין תירוש.
כמה יצא לכם להתאמן כנבחרת שביעיות – מאז תחילת הליגה האזורית – איך זה לעומת שנים קודמות?
שביעיות, מעט. ניסינו להכניס פעם בשבוע איזה אימון בשבועות האחרונים. זאת השנה עם הכי פחות אימוני שביעיות שעשינו בעשור האחרון.
אוקיי… הקושי מובן וכל זה … מצד שני זו נבחרת ישראלית ששיחקה את הליגה האזורית שהייתה רמת רוגבי שלא נראתה בארץ. אז אולי נקבל הפתעה לטובה?
היו משחקים חזקים בליגה האיזורית, אבל שביעיות זה ענף בפני עצמו. הכושר שנדרש בשביעיות הוא כמה רמות מעל 15, והסינרגיה בקבוצה צריכה להיות מופתית. זה דברים שדורשים קילומטראז' כקבוצה. מקווה שנצליח להפתיע.
אתה אישית מרגיש שיפור? כבשת טרייז מול הגנות פיג׳יאניות, גיאורגיות, ושחקנים דרום אפריקאים. זו קפיצת מדרגה
בהבנת משחק בהחלט. לשחק יחד ונגד שחקנים ברמה כזאת גבוהה מחייבת שיפור בקבלת החלטות. פיזית אני בנסיגה קלה. הורדתי כמה קילוגרמים במלחמה, והורות לא בדיוק עוזרת לשגרת אימונים גם כן.
מה הדבר שהכי למדת מהליגה הזו?
מבחינת רוגבי, שברגע שנצליח לשלב בעיטות טקטיות טובות למשחק שלנו בארץ, אנחנו נקפוץ שלוש רמות מעל. בתמונה הגדולה למדתי שהספורט זה המפתח לנורמליזציה. מי חשב שנצליח להרים טורניר בינלאומי באמצע מלחמה?
150 יום בצבא, האם יש עוד שחקנים שנתנו תקופות כאלו – איך שמרת על רמה של רוגבי?
הלוואי 150… יותר. יותר, אבל מי סופר. יש שחקנים שעדיין במילואים ולא הצליחו לחזור בכלל לשגרת אימונים. כמעט כל הנבחרת שביעיות כיום היו או כרגע ספורטאים מצטיינים בשירות. זה נותן קצת משנה תוקף לחשיבות של שירות ספורטאים מצטיינים. בלעדיהם היה אפשר לסגור את העסק. לא צריך להרחיב כמה חשוב ייצוג המדינה בחו"ל בתקופות כאלה.
אם לא היית קפטן. מי צריך להיות?
עומר לוינסון כבר שם. יש לו את הניסיון, יש לו את הערכים והאופי להיות קפטן מעולה. בפועל הוא וויטלי פרימק (זקן השבט) חלק בלתי נפרד מההנהגה של הקבוצה הזו.
מה שכחתי לשאול אבל בא לך להגיד?
אנחנו קבוצה מאוד צעירה. ויטלי ואני קצת משבשים את הממוצע. רוב הקבוצה צעירה מאתנו בעשור-עשור וחצי. זה דבר חיובי לעתיד הענף, אבל יחד עם זאת זה אתגר ענק.
