נמאני בולירוארואה, שחקן הנורת׳רן סטארס ובקרוב נבחרת ישראל. על הליגה האזורית והחיים והרוגבי בישראל
נמאני בולירואהרואה מתאר את החיים שלו כשחקן מקצועני בישראל: ״אני חי בקיבוץ. אני קם מוקדם, מקדיש זמן לתפילה ולאמונה שלי קורא פרק בתנ״ך. אחר כך מדבר עם אשתי, כשבוקר פה כבר ערב בפיג׳י. אחר כך אימונים״. אלו גם האימונים הפרטיים שלו, האימונים בקבוצה וגם עזרה בכל רמות הרוגבי בישראל. בולירואהרואה מסייע באימוני נבחרות צעירות ואפילו עבד בבתי ספר באזור חיפה.
במשחק הפתיחה של הטורניר האזורי נבחר על ידי מאמני שתי הקבוצות – זאקריה לאבהלאבה מקבוצתו ונמרוד קפלן מהגולדן ג׳קלס – כשחקן המצטיין של הנורת׳רן סטארס. כאחד הוותיקים מבין שחקני החיזוק שמשחקים בתל אביב היט, נמאני צפוי להיות זמין לייצג את נבחרת ישראל כבר בתחילת 2025.
*
נמאני, איפה אני תופס אותך?
״חדר כושר בקיבוץ״
איך בעצם נראה אימון שלך בחדר כושר כסנטר מקצועני? יותר משקולות? יותר אירובי?
״משקולות חלק גוף עליון מתון, אחר חלק גוף תחתון מתון ואז קרדיו״.
בכמה אתה רץ את ה-100 מאר?
״אין לי מושג (צוחק)״.
לא רצת בבית ספר?
״רצתי את ה1500. אפילו ניצחתי פעם תחרות. זו הייתה ריצת שדה. גדלתי באי קטן במרכז פיג׳י – קורו איילנד. ניצחתי והייתי אמור להשלח להתחרות באי הגדול. אבל הייתי נורא צעיר וחששתי לסוע״.
היית ילד טוב בבית ספר? תלמיד טוב?
״הייתי ילד טוב אבל רק רציתי לעשות ספורט. שיחקתי כדורגל, כדורעף ורוגבי״.
איך הגעת לישראל?
״חזרתי מיפן אחרי הגביע העולמי ב-2019. קואץ׳ זאק (זאקריה לאבהלאבה) שאל אותי אם אני רוצה לחתום בתל אביב היט. מיד קפצתי על זה ובתחילת דצמבר 2019 כבר הייתי בארץ״.
בגלל הדת?
״כן. אתה לא תאמין לי. כשהייתי בן 5-6 הייתי הולך ל׳סאנדיי סקול׳ באי – שם גדלתי אצל סבתא שלי. באחד הימים לימדו אותנו על דוד וגוליית. חזרתי הביתה וביקשתי מסבתא שלי לכתוב ישראל על פתק. עוד לא ידעתי לכתוב. תמיד זה היה המקום הראשון שרציתי להגיע אליו. המקום השני זה רומא באיטליה (צוחק)״.
איפה שיחקת עד היום?
״חוץ מפיג׳י וישראל שיחקתי קצת שביעיות בניו זילנד. ושיחקתי גם בקוק איילנדס רוגבי וגם רוגבי-ליג״.
*
ניגש למשחק הבא בליגה האזורית – נגד איי מטאי מפיג׳י – אז אני שואל אותך כפיג׳יאני, איך משחקים נגד פיג׳יאנים?
״חייבים לשמור על הכדור ולשלוט במשחק. כי הם אוהבים לרוץ ומאד מסוכנים בזה. אנחנו חייבים להצמד לתכנית מאד ממושמעת. הרבה ׳פייזים׳ ושמירה על הכדור. אם יהיה להם הרבה פוזשן יהיה קשה מאד״.
אתה מכיר את השחקנים שלהם?
״כמה שחקנים שיחקו איתי במועדון וגם ב׳סקיפר קאפ׳ (הליגה הבכירה של פיג׳י)״.
ממי צריך להזהר שם?
״יש להם את אפיסלאי דומללאי. הוא אלוף אולימפי (ריו 2016). הוא משחק פלנק אבל יש לו מהירות של שחקן קו אחורי כי הוא משחק שביעיות כל הקריירה״.
הפסדתם את המשחק הראשון – איך הייתה התחושה בקבוצה?
״כמעט ניצחנו אבל שמטנו את הכדור האחרון. חלק מהחבר׳ה האשימו את השופט אבל עבורי זה לא היה השופט. כל אחד צריך לשלוט במה שהוא יכול לשלוט ואנחנו צריכים לעבוד קשה יותר. אנחנו צריכים לעבוד קשה על הסקראם. היה לנו קשה שם״.
*
מי הסנטר הכי טוב בעולם?
״וורימי ווקטאווה (פ׳יג׳יאני יליד ניו זילנד שייצג את צרפת). הוא לא שיחק רוגבי בינלאומי הרבה זמן, היה בחוץ לעונה אחת הוא בבריסטול ברס עכשיו. אני רואה הרבה שחקנים אבל עבורי הוא הכי טוב״.
מה אתה אוהב אצל שחקנים ישראלים. במה הם טובים – במה צריכים להשתפר?
״לדעתי הרמה הטכנית טובה מאד. הבעיה היא משחקים ונסיון ויריבות. אמרתי לחבר לא מזמן – אם נשאר ברמה הזאת, נשחק ברמה הזאת. מאד אוהב לעבוד עם הצעירים. הרבה יותר קל ללמד מישהו צעיר מאשר שחקן מבוגר. עזרתי קצת באימונים של הנבחרת עד גיל 14 ועד גיל 16. ואז חזרתי ביום שישי שעבר. זה היה מדהים. איך הם שיפרו את המסירות שלהם בתקופה כל כך קצרה״.
