איגוד הרוגבי והתאחדות הספורט לבתי הספר סיכמו על שילוב הענף במערכת החינוך, לצד כדורגל וכדורסל. המשמעות: ילדים יחשפו מגיל צעיר לענף הצומח בעולם. הילדים ישחקו את גרסת הטאג רוגבי ללא מגע. מנכ"לית האיגוד, בוני מנור-גוטפריד, נערכת לבניית תשתית מהגילאים הצעירים ועד הבוגרים.
בתוך שנה הושלשה כמות הילדים שמשחקת רוגבי. הכל אודות לתוכנית חדשה בשיתוף התאחדות הספורט לבתי הספר שבמסגרתה עשרות בתי ספר נחשפים לענף ספורט שמתפתח במהירות בארץ ובעיקר בעולם.
פופולריות ענף ספורט תלויה בהרבה מקרים בזמן ובמקום, כשילד גדל בארה"ב, ישנם סיכויים רבים שהוא יתנסה בבייסבול, ילד בהודו יכיר מהר מאוד את הקריקט וילד בניו זילנד ישאף להגיע לרוגבי.
בישראל, כידוע, הילדים נחשפים בעיקר לכדורגל או כדורסל ומפספסים משחק שיודע לתת מקום לכל ילד, אם זה הילד החזק, זה שרץ מהר או זה שמנתח מהלכים.
במסגרת התוכנית החדשה משחקים למעלה מאלפיים ילדים ברחבי הארץ טאג רוגבי, שבשונה מהרוגבי הקלאסי אינו פיזי ומתבסס בעיקר על חטיפת הדגל מהקבוצה היריבה.
מנכ"לית האיגוד, בוני מנור-גוטפריד, מסבירה: "אין דרך אחרת להכיר לילדים בישראל את הרוגבי. זה ענף שבחצי עולם הוא שולט ובחצי השני הוא מתחת לרדאר. התאחדות הספורט לבתי הספר מעניקה לילדים את ההזדמנות להיות חלק מליגה לנוער תחת מסגרת בתי הספר ואיגוד הרוגבי. אנחנו בפתחה של תקופה מדהימה".
התאחדות הספורט לבתי הספר היא זרוע ביצועית של משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט כאשר המטרה שלו לפתח את תשתית הספורט במסגרת הבית ספרית דרך קיום ליגות, תחרויות ואליפויות. כיום יש 12 ענפים הפועלים תחת ההתאחדות כאשר כל הנהלת בית ספר מחליטה איזה ענף לאמץ לעונה הקרובה.
בסופו של דבר אתם עדיין תלויים במנהלי בתי הספר שיכירו את הענף וירצו שיהיה אצלם
בוני: "נכון, יש כאן עבודה מול מנהלי בתי הספר, לשמחתי יש לנו יתרונות על ענפים אחרים. למשל כל בתי הספר והרשויות משלמים על ההשתתפות בליגות, אנחנו מסבסדים חלק ניכר כך שהמנהלים לא צריכים להשקיע דבר מלבד הסעות. שנית, רוגבי לא דורש מתקנים מיוחדים אלא משתמש במגרשים של הכדורגל. ודבר אחרון, ולדעתי משמעותי מאוד לבית הספר ולהורים, ברוגבי יש מקום לכולם, אין דירוג, אין שיימינג, אין קבוצה פותחת וקבוצת ספסל, מה שיפה ברוגבי הוא שכל אחד, עם המבנה הפיזי שלו וסט הכישורים והיכולות שלו, יש לו עמדה שמתאימה לו. זה מגדל את הילד לצניעות וענווה וזה מדהים לראות בגילאים הצעירים".
האם לילדים ובני הנוער יש המשכיות בענף אחרי שהם מסיימים בבית הספר?
בוני: "זה האתגר שלנו והוא כפול, קודם כל תשתית הרוגבי בישראל עדיין לא פרוסה בכל חלקי הארץ, זה מתפתח בצעדי ענק, אנחנו עובדים על זה, יש לנו פעילות גדולה באזור חיפה, אשקלון, עמק יזרעאל, בירושלים יש מועדון צומח, יש לנו גם כמה מועדונים באזור המרכז.
האתגר השני הוא במעבר מטאג רוגבי לרוגבי קלאסי או שביעיות, אנחנו נראה להם משחקי רוגבי ויהיו גם הרצאות עם שחקני נבחרת, אבל כנראה שאנחנו גם נפתח טאג רוגבי בתוך האיגוד כדי לעשות את המעבר. בכל מקרה, בעניין הזה תפקיד המאמנים הוא מאוד משמעותי מול הילדים".
מה יהיה הישג מבחינתך?
"אני רוצה להגיע לאלו שמגיעים בלי שום רקע. זה שונה מענפים אחרים, חצי מהילדים יכירו כדורגל די מהר, בכיתה ילבשו מסי וישחקו כדורגל בהפסקות, יש מדינות שלמות שככה זה קורה ברוגבי, ברמה עצומה. אני מאמינה שזה יכול להצליח, אנחנו לא מתחרים בכדורגל או כדורסל.
ברמה המקצועית, אני רוצה לפתח את הרוגבי לנשים, זה מאוד קשה. היום יש לנו רק בוגרות באיגוד ומצד שני יש כ-400 ילדות שמשחקות טאג רוגבי. צריך למצוא את החיבור ולפתח את התשתית.
הכניסה לבתי הספר דרך ההתאחדות היא שובר השוויון שצפויה להצמיח את הענף באופן משמעותי בשנים הקרובות, כמו ברוגבי, יש פה הרבה מהלכים לקרוא מראש, לחשוב לאן מזיזים את כל הפלוגה, לא סתם רוב שחקני רוגבי מגיעים למשרות בכירות, אלו אנשים שחושבים הרבה".
צלם – רועי כפיר
