מהקיבוץ לזירה הבינלאומית – ניצן רייזל חוזר לרומניה עם רוח לחימה ישראלית.

השחקן הצעיר שגדל במועדון הרוגבי יזרעאל ושיחק גם ב'תל אביב היט', חוזר לקדנציה שנייה בליגה הראשונה ברומניה. ניצן רייזל טס לבוקרשט ולא מתכוון לוותר על משחקים במדים הלאומיים "ברגע שאני לובש את מדי הנבחרת, אני לא רק משחק עבורה אני נלחם עבורה ועושה הכל כדי לנצח ולהביא גאווה וכבוד"

בחודש הבא ימצא את עצמו ניצן רייזל (22) בסיטואציה יוצאת דופן: הליגה האזורית תצא לדרך וכפי שהיה בשנה שעברה, גם השנה הוא ייקח בה חלק. מה ההבדל? במקום מדי קבוצת "כוכבי הצפון" (כשחקן יזרעאל), הוא ישחק מול החברים שלו בקבוצה הרומנית Steaua Bucharesti שתתארח כאן. "אני הולך לשחק נגד החברים שלי אבל הם יודעים שעל המגרש תוך כדי משחק אני לא עושה הנחות לאף אחד".

למרות גילו הצעיר, לניצן זו הקדנציה השנייה ברומניה. בפעם הקודמת, לפני כשנה וחצי, הוא שיחק ב-CSM Constanta במהלך שירותו הצבאי כספורטאי פעיל. "זה היה אתגר רציני. רוב השחקנים לא דיברו אנגלית, האימונים היו אינטנסיביים מאוד, והמרחק מהבית רק הוסיף לקושי. אבל הצלחתי להוכיח את עצמי – במשחק הראשון שיחקתי כמחליף ומהמשחק השני כבר פתחתי בהרכב, כנראה ראו שאני טוב יותר מהשחקנים המקומיים בעמדה שלי" הוא מספר בגאווה.

ניצן גדל בעין חרוד מאוחד, ובילדותו שיחק כדורגל לצד התנסות בג'ודו ובקראטה. אך בכיתה ח' הכל השתנה כשחבר אמר לו שהוא חייב לנסות לשחק רוגבי. אותו חבר ידע על מה הוא מדבר, ניצן חזק פיזית, אוהב ספורט, רץ הרבה בכדורגל, הרוגבי היה מותאם בול למידותיו, "הלכתי לנסות והתאהבתי" הוא נזכר "הבנתי שזה הספורט שהכי מתאים לי, יש בו הכל, גם פיזיות גם כושר, גם חוכמת משחק וגם חיבור חברתי מאד חזק. ברוגבי יש הרבה אפשרויות ומגוון רחב של תפקידים".

קיבוץ יזרעאל שנמצא פחות מ-10 קילומטר מביתו היה המקום הטבעי להתחיל את דרכו בענף.
בגיל 16, בזמן ששיחק בנערים של יזרעאל, החל הקשר הראשון שלו עם הרוגבי הרומני. בזכות השתתפותו בטורניר אירופי עם נבחרת ישראל, הכיר את אנשי מועדון ברלאד ברומניה. בעקבות הקשר שנוצר, הוזמנה קבוצת יזרעאל לקחת חלק בטורניר בעיר ברלאד יחד עם עוד שתי קבוצות מקומיות . זה היה הרגע שבו הבין ניצן שהוא רוצה להפוך את הרוגבי לקריירה.

ניצן התמקצע בתפקיד ה- Loosehead Prop, הוא שיחק שביעיות בנבחרת ישראל עד גיל 18 ונבחר לקפטן. "כל הזמן שאפתי להשתפר ברוגבי בכלל ובעמדה שלי בפרט ומה שעזר לי מאד בתקופה הזו היה היציאה לאקדמיה בדרום אפריקה ומחנה אימונים במועדון הצרפתי stade francais , זה חיזק לי עוד את ההבנה שאני צריך לשחק בחו"ל ".

ניצן המשיך ועלה לשחק עם הבוגרים ביזרעאל, בנבחרת ישראל וגם נבחר לשחק ב'תל אביב היט "מאוד אהבתי להתאמן בקבוצה" הוא מספר "הרמה מאוד גבוהה, אומנם לא שיחקתי מספיק, אבל למדתי מהם המון. יש שם שחקנים מאד מנוסים".

השרות הצבאי לא עצר את הקריירה שלו – להפך. ניצן התגייס לצה"ל כספורטאי פעיל מה שאפשר לו להמשיך את הקריירה לצד השירות הצבאי. "לישראלים אין הרבה הזדמנויות לשחק ברמות הגבוהות של הרוגבי, ולכן הדרך היחידה היא לעבור לחו"ל. לי היה ברור שזה יקרה במוקדם או במאוחר".
וכך, במהלך השירות הגיעה ההזדמנות הראשונה ברומניה, שם שיחק במשך ארבעה חודשים. למרות הקשיים, הוא מודה שדווקא האתגרים האלו חישלו אותו. בסיום העונה חזר לישראל, המשיך בשירותו הצבאי לצד אימון ומשחק ביזרעאל.

לפני מספר חודשים בודדים הוא השתחרר מצה"ל ,ניצן בחן אפשרויות שונות לשחק בחו"ל – ולבסוף בחר לשוב לרומניה, הפעם באחת הקבוצות הבכירות במדינה שמשחקת בפליאוף העליון של הליגה הראשונה ומתחרה השנה על האליפות. "רומניה נמצאת בין 20 המדינות החזקות בעולם ברוגבי והיא אפילו השתתפה באליפות העולם האחרונה, הרוגבי במדינה מפותח והליגה המקצוענית טובה מאד וברמה גבוהה" הוא מסביר את החלטתו שמורכבת מסיבות נוספת "אני מכיר את התרבות הרומנית מהבית , סבי נולד ברומניה ובנוסף גם יש לי אזרחות רומנית. פה אני רוצה להתחיל את הקריירה המקצוענית, מקווה שזה ייתן לי את קפיצת המדרגה להמשך הקריירה".

ניצן לא הגיע מבית של רוגבי, אף אחד במשפחתו לא שיחק בעבר אך בעקבותיו אחיו האמצעי, תומר, שיחק במועדון ואחיו הצעיר, יואב, משחק בקבוצת הנוער של המועדון ולוקח חלק בנבחרת ישראל שתשתתף באליפות אירופה לנוער. בעקבות ניצן עוד ילדים מהעמק הצטרפו למועדון הרוגבי של יזרעאל.
למרות שהוא מתחרה מול שחקנים שרוגבי זורם בעורקיהם מילדות, הוא מביא איתו לרומניה אופי ישראלי לוחמני. "אני נותן 200% כל משחק" הוא מספר "זו מנטליות של לחימה כל הזמן, רעל בעיניים ומצד שני, אני גם מוסיף וייב חיובי לחדר ההלבשה".

מעבר לליגה האזורית שתחזיר אותו ארצה בחודש הבא, הוא ישוב לביקור נוסף בקיץ שכן הוא ייקח חלק בנבחרת ישראל במכבייה "תמיד רציתי לשחק בנבחרת, זה כבוד גדול עבורי לייצג את המדינה שלנו בכל הזדמנות ובכל משחק מחדש, זה משהו שתמיד חלמתי עליו והשנה זה מתחדד במיוחד. במשחק האחרון של הנבחרת באנדורה נבחרתי לשחקן מצטיין אך השמחה הייתה מהולה באכזבה כי הפסדנו. כשאתה משחק עם מדי הנבחרת אתה יודע ומרגיש על מה אנחנו נלחמים וכל כך חשוב לי לנצח כדי להביא שמחה וכבוד לכל מי שלוקח בענף ולאוהדים שלנו. במשחק הקרוב נשתפר ונעשה הכל כדי לנצח".
ניצן ממשיך קדימה, עם רוח לחימה ונחישות אינסופית ומוכיח שעם עבודה קשה, הצבת יעדים וחזון – השמיים הם הגבול.