ליאנדרו גאון עלה לבדו בגיל 16 מטוקומאן בארגנטינה. עכשיו הוא אחת התקוות הגדולות של הרוגבי הישראלי. ראיון (רונן דורפן)
מזל הוא מרכיב שקצת קשה בלעדיו בספורט, והסיפור של ליאנדרו גאון, הוא בהחלט זריקת עידוד לרוגבי הישראלי שהגיעה מכיוון בלתי צפוי. העולה מארגנטינה הוא לדעת המאמן הלאומי קווין מוסיקנט אחת ההפתעות הנעימות של משחקי הליגה האזורית. גאון, עוד לא בן 19, השתלב בטבעיות מאד מרשימה בסקראם של קבוצה מקצוענית בינלאומית באופיה, הגולדן ג׳קלס. כשהוא מתקל בקליניות וללא פחד מקצוענים וותיקים ממדינות כמו דרום אפריקה, פיג׳י וגיאורגיה. ואם הרוגבי הישראלי מתכנן את הקפיצה הגדולה בתחילת שנות השלושים – גאון צפוי להיות אז שחקן מקצועני מוביל. מוסיקנט מתכוון לזמן את ליאנדרו לסגל התל אביב היט בעונה הבאה.
כל הצדדים זכו כאן בלוטו. מרכיב המזל של הרוגבי הישראלי הוא כי גאון הגיע לארץ מתוך ציונות נטו, מבלי לדעת כלל שיש רוגבי בישראל. וכך קיבלנו שחקן איכות ממועדון גדול במדינת רוגבי מהטובות בעולם. גאון עצמו מצא כאן הזדמנות לרוגבי מקצועני שאולי לא היה מקבל ברוגבי הארגנטיני.
״את לאו אני מכיר מעבודה של שנה שלמה בנבחרת השביעיות״, אומר מאמנו בג׳קלס ובנבחרת השביעיות, נמרוד קפלן, ״מאד מאד מסור. עובד מאד קשה. הייתה לו שנה קשה כי היה צריך ללמוד רוגבי שביעיות והיו קשיי הסתגלות. אבל הוא המשיך לעבוד ועכשיו אנחנו רואים תוצאות של שנת עבודה קשה. וכן, הוא ארגנטינאי, אז הוא נותן הכל. אין לו בעיה לשים את הראש בתאקל. יש לו לב. הוא שם את הגוף והכושר שלו טוב. וצריך לזכור, ילד מאד מאד צעיר שמשתלב בבוגרים ובינתיים שיחק את כל המשחקים בג׳קלס״.
תומאס ברמן מכיר את גאון מכמה כיוונים. בהדרים הוא המאמן והמנהל המקצועי. בג׳קלס עוזר מאמן וגם חבר לקבוצה. ״זו פשוט פריבילגיה לאמן אותו ועכשיו גם לשחק איתו. הוא נלהב ללמוד מכל מי שסביבו. הוא משחק בגיל מאד צעיר בקבוצת בוגרים שזה הישג פשוט עצום. הוא כמובן בא מארגנטינה שזה רקע סופר חזק ברוגבי והוא מתקל אדיר. חבל שהוא דווקא מסמן אותי לתיקולים יותר חזקים (צוחק). ילד מלא רצינות אבל גם מלא חמלה. מתפתח ברגע הנכון להיות שחקן רוגבי מעולה. ואתה רואה בו עתיד, גם עבור עצמו, עבור נבחרת ישראל וגם עבור המועדון שלנו״.
ועם כל השבחים המקצועיים -אתה כמעט שוכח, מדובר בילד.
ליאנדרו, מאיפה אתה בעולם?
מטוקומאן. זה בצפון ארגנטינה (1200 ק״מ מבואנוס איירס).
וואלה. יש יהודים באזורים האלו?
כן. סבא שלי בא לשם ממרוקו.
ואיך בעצם הגעת לרוגבי בישראל?
האמת לא ידעתי בכלל שיש פה רוגבי. הגעתי לארץ בתכנית ״נעלה״ – שזה לעשות את השנים של התיכון בין י׳ לי״ב בישראל. כשהגעתי לפנימיה בהדסים מישהו אמר לי שיש שם קבוצת רוגבי אז הלכתי.
ידעת עברית אז?
האמת לא.
איך הלימודים שלך?
האמת, היום עשיתי בחינת בגרות בלשון.
יפה, מה המקצועות שלך?
אני לא רע במתמטיקה למרות שרק שלוש יחידות, מוגבר למדתי אנגלית וגיאוגרפיה.
באיזו רמה שיחקת בארגנטינה?
רמה גבוהה מאד. מועדון אונברסיטריו בטוקמן. שיחקתי בגיל 6 עד 8 בעקבות אבא שלי ושלושת האחים שלי, ואז חזרתי לשחק בגיל 14 (אונברסיטריו הוא המועדון המצליח במחוז טוקמן, שלצד בואנוס איירס הוא מרכז הכובד של הרוגבי בארגנטינה).
ומה קרה בארץ?
אז מישהו בפנימיית הדסים שגם שיחק רוגבי לקח אותי להדרים. הייתי בן 15. בארגנטינה יש לנו ליגה בכל שכבת גיל אבל פה אמרו לי שיש רק עד 16 ואז עד 18, אז תתחיל בעד 16. אחרי משחק אחד בתל אביב אמרו לי אני צריך לשחק עם העד 18. ובגיל 17 שמו אותי עם הבוגרים.
נבחרת?
אני צריך להיות בארץ 5 שנים בשביל זה, אבל אני כבר בא לאימונים.
כי היית בעצם ברמה ארגנטינאית, שבוא נגיד… הם טיפה יותר טובים מאיתנו….
תראה, לא רוצה לדבר. אבל בטוקומאן התאמנתי למשל עם טומי גאשו (שחקן ארגנטינה ובנטון טרוויזו)
במה אתה טוב ובמה לא טוב?
כשהגעתי לארץ הייתי טוב בתאקלים. בהתחלה הרמה שלי קצת ירדה אבל היא חזרה. תומס ונימי כל הזמן אומרים לי לחזור על פעולות עד שהדברים מושלמים. ככה מאמנים צריכים להיות. למדתי גם רוגבי שביעיות שלא עשיתי בכלל בארגנטינה. ואני צריך ללמוד לקרוא משחק. בעיקר בהגנה כי פלאנק זה הגנה.
מה התכנית קידום שלך?
רוצים שאני אהיה ספורטאי מצטיין בצבא, יש גם אולי תכנית לשלוח אותי לתקופה בדרום אפריקה. מאד הייתי רוצה את זה.
ולאן היית רוצה להגיע כשחקן מקצועני?
אולי צרפת. זה הכי טוב. אולי ארצות הברית כדי שאבא שלי שגר בשיקגו יוכל לראות אותי משחק.
אבא רק מפרגן או גם נותן ביקורת מקצועית?
הוא תמיד מפרגן בהתחלה. ואז יש לו הערות, אם ניקיתי נכון ומהר את ה׳ראק׳ ועוד דברים.
אבל למרות הרקע, הליגה האזורית זו קפיצה עבורך – בכל זאת לראשונה עם קבוצה מקצוענית
האמת שכן. ואני לומד הרבה. בעיקר מהדרום אפריקאים. תומאס, הווארד מניסי. יש המון מה ללמוד מהם.
למשל?
הראיית משחק שלהם. אני רואה איך הווארד קורא את המשחק. רואה לאן לרוץ. יודע לאן הם ירוצו. אני צריך ללמוד להיות כמוהו.
תומאס הוא חבר שלך לקבוצה אבל גם המאמן שלך בהדרים?
כן.
מה זה אומר?
שאני צריך להכנס בו יותר חזק בכל תיקול.
מי הכי מצחיק בקבוצה?
בג׳קלס? רוי גולדין. לא יודע למה. אבל הוא מצחיק אותי.
ומי הכי מבאס?
תומאס.
כמה אתה מרים בחדר כושר?
בערך 110 קילו בלחיצה מהשולחן ו-180 קילו בסקווט.
וואו, מדהים, אבל איך אתה מסביר לבנות בפנימיה איזה ספורט אתה עושה? רוגבי לא הכי ידוע בארץ…
זה באמת עניין חשוב. אני אומר להן: ׳אתן מכירות פוטבול אמריקאי? אז אני עושה את זה בלי כל המגינים המטופשים והקסדות.
אתה מארגנטינה, שמעתי שאתם משחקים גם את המשחק הזה עם הכדור העגול…
כן, מת על מסי. גם משחק קצת בערב בפנימיה, אם אין רוגבי.
אז יש את הארגנטינאים שהם כמו מסי ויש את אלו שבתאקל משכיבים אותך על הרצפה
אני מהסוג השני.
והקבוצה שאתה אוהד?
בכדורגל? אתלטיקו טוקמן ובוקה ג׳וניורס
ומה למדת על עצמך מהעליה לבד למדינה רחוקה?
למדתי לחייך. תדע לך, זה חשוב.
