"ירושלים היא עיר של מיליון תושבים, חשוב שיהיה רוגבי בבירה"

הקבוצה המאוחדת ירושלים ואשקלון תארח בשבת הקרובה את רעננה באצטדיון המחודש בגבעת רם. אירוע היסטורי בפני עצמו שכן במשך שנים ארוכות לא נערך משחק בעיר הבירה של ישראל "יש התרגשות, שמחים לחזור הביתה" מספר מנהל ושחקן קבוצת הברברים מאשקליים, יאיר נגרין

צלם רועי כפיר

רוצים נקודת ציון מיוחדת בענף הרוגבי בישראל? קבלו: רוגבי בבירה. צמד מילים שמתקשר בדרך כלל למסורת שתיית הבירה אחרי משחק, אלא שהפעם מדובר במשחק רוגבי בירושלים, אירוע שלא נצפה מזה שנים ארוכות.

לשבת הקרובה תוכננו שלושה משחקי רוגבי במקביל בשלושה מגרשים שונים בישראל, (במכון וינגייט, ובקיבוץ יזרעאל – נדחה) אחד מהם- המגרש המחודש והיפה בגבעת רם ירושלים.

"אשרנו שזכינו" מחייך יאיר נגרין, מנהל ושחקן קבוצת הגברים 'הברברים מאשקליים' (אשקלון/ירושלים) "יש לנו במה להשוויץ". הקבוצה המאוחדת מהבירה ומישור החוף עברה דרך לא פשוטה לרגע הזה.

שתי הקבוצות התאחדו בשלהי הקורונה בצל מחסור בשחקנים ותשוקה אמיתית להמשיך ולשחק. בשנה הראשונה לאיחוד, הקבוצה ספרה יותר הפסדים משחקנים מקומיים, בשנה שלאחריה הקבוצה הצליחה לנצח כמה משחקים בודדים ובשנה החולפת היה כבר תכנון לאפשר לכל עיר לצאת לדרך חדשה. אבל אז המלחמה פרצה, גויסו שחקנים למילואים והאיחוד נשאר על כנו, כאשר השאיפה היא לנצח יותר משחקים ולשמור על מומנטום חיובי.

"השאיפה להתפצל נדחתה עוד קצת" מספר יאיר "שלא תבין לא נכון, זו שותפות שאנחנו מאוד נהנים ממנה, אבל יש קושי גיאוגרפי ומראש ידענו שזה פתרון זמני כדי שנוכל לשחק". הקבוצה מתאמנת פעם אחת בשבוע ביחד ופעם נוספת בנפרד, כל עיר בבית שלה. לשחקנים מאשקלון ומירושלים מצטרפים גם שחקנים זרים מתחלפים, בעיקר סטודנטים שמגיעים מכל העולם ללמוד בירושלים.

כאמור, בשבת הקרובה יעלו הברברים להתמודד מול רעננה. לצערו של יאיר, הוא לא יעלה לשחק כיוון שהוא סוחב פציעה "שיחקנו נגדם שלוש פעמיים, פעם אחת ניצחנו, אני מאמין שאפשר לשחזר את זה" הוא מקווה. "יש לנו שאיפות להשיג יותר העונה. הקבוצה השתנתה, יש לנו חבר'ה צעירים וגם ותיקים, אנחנו מתכוונים לשחק חזק ולתת פייט לכל קבוצה מבלי לצאת מהפוקוס. אנחנו שמחים מאוד לחזור הביתה לגבעת רם, יש ותיקים שאמרו לי שלא שיחקו שם רוגבי מאז שנת 2000, יש התרגשות לקראת שבת. ירושלים היא עיר של מיליון תושבים, חשוב שיהיה רוגבי בבירה".

האצטדיון בירושלים. התמונה מאתר עיריית ירושלים

אנחנו שמחים מאוד לחזור הביתה לגבעת רם, יש ותיקים שאמרו לי שלא שיחקו שם רוגבי מאז שנת 2000, יש התרגשות לקראת שבת. ירושלים היא עיר של מיליון תושבים, חשוב שיהיה רוגבי בבירה".

צלם רועי כפיר

צמיחה ופיתוח בירושלים: "אני רוצה שתהיה לנו קבוצה בכל הגילאים, כי זה בסופו של דבר הבסיס. יש קבוצת נוער, אנחנו עדיין עובדים לגבש אותה, זה הרבה עבודה. גם שילת ולוך עובדת קשה מאוד להקים קבוצת נערות".

קבוצת הנשים של ירושלים, הלביאות, מאוד ותיקה בליגה. בשנתיים האחרונות יש מאמן קבוע לקבוצה שהוביל למגמת שיפור בהתמדה וברצינות ולדברי יאיר יש ניצוצות בשטח. "אנחנו מתאמנים במקביל אליהן" מספר יאיר "ואחר כך יושבים לבירה כולם ביחד, זה אחד מיסודות המשחק".

יאיר רק בן 27 והתחיל לשחק רק לפני שש שנים, כשהיה סטודנט צעיר שעבר לירושלים ושלח הודעה בפייסבוק למנהלי הקבוצה "היום אני זה שמקבל את ההודעות מאנשים שמתעניינים ואני תמיד תוהה אם הוא בא כדי להישאר, כי ירושלים זו עיר של סטודנטים שבאים והולכים"

אבל הנה, אתה סטודנט שהגיע לירושלים ונשארת

"נכון, לא סתם נשארתי, אני גם מתחתן בעוד שלושה שבועות עם ירושלמית. למדתי תואר ראשון ושני בהיסטוריה ואני עובד בזה, יש תשוקות נפרדות, היסטוריה זה לעבודה, רוגבי זה לנשמה".