תומאס ברמן יהיה מספר 6 של נבחרת מרכז בטורניר האזורי בחודשיים הקרובים, אבל העולה מדרום אפריקה הוא אולר שוויצרי. עושה עבור הרוגבי הישראלי בערך כל דבר. ברמן משחק בתל אביב היט, בהדרים, בנבחרת המרכז בטורניר המחוזי בחודשיים הקרובים, ובעוד כמה חודשים יסיים את הליך ההתאזרחות שלו ויוכל לשחק במדי נבחרת ישראל. תומאס ונאזיר גסאנוב הם הראשונים מכ-10-12 שחקנים שצפויים להשלים את תהליך ״ההתאקלמות״ בכדי לייצג את ישראל . ״ההתאקלמות״ היא רק שייכות לצרכי רוגבי אבל ברמן (כמו גסאנוב) הוא עולה חדש ומעבר לחיזוק לנבחרת ישראל המחויבות של ברמן לרוגבי הישראלי עמוקה יותר: במקביל לעבודתו בחברת היי טק הוא גם המנהל המקצועי של הדרים – ומאמן מגילאי 12 ו-14 ועד בוגרים. והתוצאות כבר ניכרות: ברמן הוביל את הדרים לזכיה בשני טורנירי העשיריות הראשונים של העונה.
״תומס הוא תוספת עצומה לרוגבי הישראלי. אני מכיר אותו מגיל צעיר – שחקן מעולה שהתקבל אפילו ל׳קרייבן וויק׳ (המבחנים לזיהוי שחקני העילית של דרום אפריקה) והיה מצויין בנבחרות המכביה. הוא גם מאמן מאז גיל 17, מאד מחויב, כבוד גדול לי לעבוד איתו ולהדריך אותו כשחקן ומאמן״, אומר קווין מוסיקנט, גם כן עולה מדרום אפריקה והמנהל המקצועי של רוגבי ישראלי.
*
החיים השתנו עבור תומאס בשיחת טלפון אחת לפני כ-8 שנים. ״שיחקתי אז ב׳קז׳ (תיכון קינג אדוארד) שם למד גם אבא שלי שהיה שחקן קריקט מצויין. שיחק עבור המחוז עם ג׳ונטי רודס (אגדת קריקט דרום אפריקאית). התקשר אלי קווין מוסיקנט שאימן את אחת היריבות שלנו – ׳סנט ג׳ון׳. הוא אסף שחקנים לנבחרת דרום אפריקה למכביה. יהדות הייתה נוכחת מאד בחיים שלנו. חלק גדול מהמשפחה שלי דתי מאד וחגגו את כל החגים ועשינו ארוחות שבת. אם הייתי מחמיץ שבת זה בדרך ככל היה בגלל ספורט. ופתאום זה השתלב״.
אז איך הייתה המכביה? מדווחים על מסיבות, בחורות…
״זה היה מדהים. הכל. הנבחרת שהייתי חלק ממנה. המלון בו התארחנו. היינו על הים. גם המסיבות. אבל קצת חששתי לשתות כי הייתי מאד מרוכז ברוגבי. זכינו בזהב בשביעות ובכסף ב-15. כעבור ארבע שנים זה היה הפוך – זהב ב-15 וכסף בשביעיות״.
וֹמשם?
״חזרתי לבית ספר. אחר כך המשכתי לאוניברסיטה ל׳ויטס׳, שיחקתי שם שלוש עונות ואז קווין הזמין אותי לאמן את הפורוורדים בבית הספר היהודי ׳קינג דייויד׳. בהמשך אמר לי שהוא מקים קבוצה מקצוענית בישראל״.
הנה שאלה גדולה. מה עושה את דרום אפריקה כזו אימפריה?
״זה מעבר לתרבות ספורט. זו דרך חיים של מדינה שלמה. לכל מחנה אימון מגיעים מאות ילדים שמתחרים על מקומות. בבתי הספר האפריקנרים (האוכלוסיה ממוצא הולנדי, שהיא עדיין שלד הנבחרת) הם משחקים מגע כבר בגילאי 6,7,8״
אתה יודע יש לזה שני צדדים. העומק הזה כול לגרום לילדים לאבד תקווה. לחשוב שאין להם סיכוי. מתי הבנת שלא תשחק בספרינגבוקס
״כנראה בגיל 18,19… לא אני מגזים. בגיל 16 הייתי במבחנים ל׳ליונס׳ לנבחרת המחוזית. אז אתה נכנס לתיקול עם כמה שחקנים שם ואתה מבין…. הפתעה גדולה…. (צוחק)״.
מי השחקנים הכי טובים ששיחקת נגדם? מה בעצם עושה שחקן כזה מכל המאסות?
״שיחקתי נגד האציבה דאמייני (שחקן יהודי שחור, נחשב מועמד לספרינגבוקס) ונגד טיירון גרין שעכשיו בהרלקווינס באנגליה. אחד הדברים בדרום אפריקה זו המעטפת. אם מזהים אותך מגיל צעיר אז יש סביבך את כל התנאים להצלחה. מאמנים, מעטפת רפואית, מאמני כושר. מאד חשוב שיזהו אותך. אם לא תקבל חוזה בסוף התיכון יהיה לך מאד קשה אחר כך״.
מה הסגנון שלך כמאמן? אני מקווה שלא דרום אפריקאי משעמם… (צוחקים)
״לא לא. תראה יש לנו פיג׳יאנים בקבוצה אז הם מביאים איתם את הסגנון הפתוח. זה גם מתאים לאווירה. תראה, זה דבר מאד מאד מספק. אין לנו המון שחקני נוער במועדון. אבל בגילאי 10 ו-12 יש לנו כבר לא מעט. לראות אותם מיישמים דברים. זה לא כמו דרום אפריקה שלילדים יש גם מאמנים פרטיים. פה אתה מלמד ילדים שלא היו חשופים לרוגבי. זה מאד מאד מספק״.
איזה שחקן יליד הארץ אתה אוהב?
״גור לוי״
ושחקן אהוב בעולם?
״עכשיו דיון פורי, אבל תמיד היה ריצ׳י מקאו״
ואחרי משחק?
״בירה קרה״
