אחרי פתיחת העונה בארץ, נפתחת עונה גם בהיבט הלאומי, יצאנו לבדוק מה קורה עם הנבחרות שלנו, איך עברה עליהן השנה האחרונה ומה השאיפות לעתיד.
מנהלי הנבחרות: ג'וליאן שפירא, גבי גורדון ותמיר בלס, עם תחזיות אופטימיות
ג'וליאן שפירא (אוטוטו בן 60)
מנהל נבחרות הגברים (15+7)
הוא נולד בדרום אפריקה לתוך כדור רוגבי, הוא משחק מגיל 6 וכשעלה לארץ בגיל 15 לנתניה, הוא מהר מאוד הבין איפה נושמים רוגבי בארץ והפך לילד חוץ בקיבוץ יזרעאל.
הוא אחד ממנהלי הנבחרת הוותיקים בענף ואולי אפילו מבין כל ענפי הכדור. 22 שנים שהוא מנהל את נבחרות הגברים. "אני מכור לרוגבי" הוא מודה ישר בשיחה "רואה ונושם רוגבי, בשבת אני צופה בטלוויזיה בין שלושה לשישה משחקים, המשפחה רואה אותי ביתר הזמן". הוא טס באופן קבוע למשחקים. מאוסטרליה, דרך צרפת, אנגליה וגרמניה ועד לדרום אפריקה.
הוא שיחק רוגבי עד גיל 38 ואז עבר לאמן את הנבחרת, עם קילומטרז' כזה, יש לו יכולת לנתח את התקדמות הענף בארץ "המשחק היום הרבה יותר אגרסיבי ופיזי מאשר בתקופה שלי, בכלל גם בארץ וגם בעולם. היום זה משחק יותר טקטי וחזק".
ספר קצת על הנבחרות
"יש לנו נבחרת מאוד מגוונת, יש שחקנים מתל אביב, יזרעאל, רעננה, הדרים וממוטות, יש גם ליגיונרים בחו"ל. יש לנו שחקן אחד שמשחק באוסטרליה, אחד בארה"ב ושניים בצרפת.
ברוגבי 15 המאמן הוא קווין מוזיקנט והקפטן אדריאן ריינשטיין, שהיה פצוע ועבר ניתוחים בברכיים, מקווה שיהיה כשיר לתחילת העונה. לא שיחקנו בעונה האחרונה בגלל המלחמה, היו לנו גם מגוייסים למילואים, ואפילו שחקן אחד שנורה בבטנו ב-7.10 וכבר חזר לשחק, וגם חברות התעופה ביטלו טיסות. כרגע אנחנו בבית עם קפריסין, מלטה ואנדורה, מחכים לראות את הלוח זמנים.
בשביעיות היה לנו מאמן פיג'יאני שנה שעברה, כנראה שגם השנה. הקפטן הוא גל אבירם. היה לנו טורניר בבודפשט ואחד בזאגרב, לצערי לא היו לנו מספיק שחקנים, היו לנו גם הרבה פציעות. אנחנו בדרג השלישי, גם פה עם קפריסין, מלטה ומונטנגרו. טרם פורסם הלו"ז השנתי.
יש לנו העונה גם הליגה האזורית ומהכבייה "אחד הלהיטים במשחקי המכבייה זה הרוגבי" אומר ג'וליאן ומוסיף: "מגיע קהל גדול ויהיה מאוד מעניין ותחרותי. יש הרבה שחקנים יהודים מצוינים. חוץ מהחום של יולי, זה יהיה שוס".
אנחנו תמיד רוצים לנצח, כרגע המשימה הכי חשובה היא לקדם דור של צעירים שחלקם עשו צבא משמעותי . יש דור מאוד כישרוני ומתחיל תהליך של חילופי דורות".
במה אתה עוסק ביום יום?
"יש לי חברת נדלן".
איזו נבחרת אתה אוהד?
"את Springboks כמובן (נבחרת ד' אפריקה), זה לא יוצא מהסיסטם. חייב לציין גם שחקן, Eben Etzebeth, אם הייתי נולד מחדש, הייתי רוצה להיות 205 סמ, 140 קילו ורץ 100 מטר ב- 11 שניות".
איפה אתה רואה את הנבחרות בעוד חמש שנים?
"מקווה מאוד במקום הרבה יותר טוב. יש הזדמנות עם עולים מהרבה מדינות. הייתי רוצה לשבת ביציע ולעודד"
זהו? אתה לא ממשיך?
"הגיע הזמן לעשות חילוף משמרות".
גבי גורדון (34)
מנהלת נבחרת נשים
בשונה מג'וליאן ותמיר, גבי לא נולדה לתוך הרוגבי, למעשה היא נחשפה אליו רק לפני שמונה שנים ודי במקרה, אבל התאהבה במהירות ומצאה את עצמה, מהנדסת ימית מהטכניון, שחקנית בקבוצת השנים בחיפה ומנהלת את נבחרת הנשים.
היא עלתה לארץ מארה"ב בגיל 20 במסגרת "גרעין צבר" (תוכנית לצעירים יהודים שעולים ארצה לשם גיוס ושירות מלא ומשמעותי בצבא) והתגוררה בשדה אליהו, עברה לירושלים, בת ים ונחתה בחיפה. כשהחלה את הלימודים בטכניון, היא לקחה חלק בקבוצת השחייה, אך חברה שהכירה משכה אותה לרוגבי ומאז היא שם. לפני שנתיים לקחה על עצמה לנהל את נבחרת השנים.
ספרי קצת על הנבחרת
"יש לנו כ-15 שחקניות בנבחרת, מת"א, גליל, רעננה וראשון. הקפטנית היא נטלי קלוץ. שיחקנו בעונה האחרונה שביעיות ב"טרופי" וסיימנו במקום ה-9 מתוך 12 נבחרות. עדיין לא קיבלנו את לו"ז המשחקים לעונה הקרובה, אבל אנחנו כבר יודעים פחות או יותר מי המדינות שנתמודד מולן. למשל אנדורה, קרואטיה, סלובניה, סלובקיה, בולגריה, מלטה ועוד".
במה אתה עוסקת ביום יום?
"אני מהנדסת ימית במכון לחקר הנדסה ימית"
איזו נבחרת את אוהדת בעולם?
"את נבחרות ניו זילנד וארה"ב, בשתיהן יש שחקניות מעולות"
איפה את רואה את הנבחרת בעוד חמש שנים?
"יש לנו בנות מעולות עם הרבה מוטיבציה ורצון אז אין סיבה שלא נוכל להשיג את מה שאנחנו רוצות. מקווים שנוכל לגייס יותר בנות כך נוכל לבנות תשתית עם שחקניות צעירות לצד הוותיקות"
תמיר בלס (50)
מנהל נבחרות הנוער
דור שני בקיבוץ יזרעאל והורים שעלו לארץ מדרום אפריקה, שתי עובדות שמספיקות לקבוע שתמיר נולד עם מוצץ רוגבי בפה "בתור ילדים לא הכרנו בכלל כדור עגול כמו שיש בכדורגל ובכדורסל. כששיחקתי פעם ראשונה כדורסל, עשיתי תאקל אצל השחקן היריב, השופט לא ידע מה לעשות עם זה. אחר כך אף אחד לא רצה לשחק איתי" הוא נזכר בחיוך.
בילדותו ביזרעאל היה ניתן לשחק רוגבי רק מכיתה ז' "שמרו עלינו בגלל הפיזיות" הוא מסביר ומיד מוסיף "אחרי כל אימון השחקנים היו שותים בירה, אז אולי בגלל הבירה לא הסכימו לנו" הוא תוהה.
אחרי הצבא הוא שיחק במשך 10 שנים ואז עבר לאמן קצת ילדים. השנה הוא נקרא לדגל לנהל את נבחרות הנוער(18+16) כאשר בנו משחק בנבחרת והבן הצעיר יותר פרש מרוגבי "כן, יש לנו משבר רציני בבית" הוא מוסיף בחצי צחוק.
ספר קצת על הנבחרות
"ב-16 המאמן הוא נתן עמוס והקפטן הוא רועי סדור. השתתפנו בטורניר עולמי בהיידלברג, גרמניה. היו שם נבחרות מצרפת, גרמניה, ארה"ב , קנדה ועוד, סיימנו שם מקום 6 מתוך 12, הייתה לנו חוויה. יכולנו לסיים בדירוג גבוה יותר, אבל ביום הכי חשוב לא הפסיק לרדת גשם והחבר'ה שלנו לא היו מתורגלים לשחק בכדור רטוב כמו האירופאים. יש לנו השנה עוד טורניר ידידותית בינלאומי, גם בהיידלברג.
ב-18 המאמן הוא נמרוד קפלן והקפטן הוא תומר גלרנטר. סיימנו מקום שלישי באליפות אירופה דרג 2, השאיפה לסיים יותר גבוה, כי ממקום 1,2 עולים לדרג הראשון. אליפות אירופה תתקיים בקיץ. בעקבות האימונים וההתמדה שלנו, השנה אנחנו מעלים הילוך באינטנסיביות, החבר'ה יגיעו ברמה טובה יותר השנה. אנחנו רוצים לשפר את הביצועים.
שבוע הבא אנחנו מתחילים אימונים בוינגייט וצריך לפרגן לשחקנים מגליל ורמת הגולן שבעיצומה של המלחמה, עושים את המרחק הכי גדול וראויים להערכה והערצה על ההשקעה. אלו חבר'ה בגיל של בגרויות, זה לא מובן מאליו".
במה אתה עוסק ביום יום?
"אני מהנדס, עובד במפעל בטחוני בצפון".
איזו נבחרת אתה אוהד בעולם?
"כמובן את נבחרת דרום אפריקה. כשיש סבב עולמי אני משתדל לראות את המשחקים שלהם."
איפה אתה רואה את הנבחרות בעוד חמש שנים?
"יש היום גרעין חזק ואיכותי של שחקנים שמשחקים מגיל צעיר ביחד, הם הרבה יותר טובים מאיתנו בגילאים האלו. הם התחילו בגיל צעיר יותר רמת המאמנים והתכנים עלתה, אלו דברים שלא חלמנו עליהם כשהיינו ילדים, לא ידענו שזה אפשרי. אני צופה עתיד טוב לנבחרת הבוגרים.
הספורט הזה תפור למנטליות הישראלית, קצת אגרסיביות ומשחק חכם. כשהגיעו אלינו מאמן מצרפת להעביר הדרכות לילדים בארץ, הוא בנה תרגיל בחמישה שלבים. הוא היה בשוק מאינטליגנציית המשחק שלהם, הוא אומר שילדים הצליחו לעשות בשלב 2 את מה שצריך לעשות 5, הכל מתאים ולכן אנחנו מצפים לגדול".
